מיכל ינאי השתתפה אמש באירוע האיחוד של תוכנית הילדים האלמותית “כדור פורח”, כ-30 שנה לאחר שעלתה לראשונה לאוויר. ומתברר שלא מעט דברים צפו מהעבר כולל הסיפור הקשה שלה מול ערוץ הילדים והפרידה הצורמת ממנו.
“לפני שנה בערך רועי שטראובר (אחד מהמפיקים של השידור החי של ערוץ הילדים) הרים קליפ נוסטלגי ל’דוקא אני’ של ערוץ הילדים. ולמרות שהייתי בארץ, התחמקתי מלהגיע. לרגע ניסיתי להבין ביני לביני למה, אבל הייתי באמצע צילומים וילדים וחיים וזה פשוט לא קרה.”
“כשהזמינו אותי לחגיגות 30 שנה לכדור פורח באינסטינקט אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני באה. הייתה לי טיסה חזרה יומיים קודם ולא מצב שאני נשארת עוד יומיים בשביל זה. אבל רצה הגורל ונוספו לי עוד צילומים וכבר אמרתי ‘נו באמת מה יש לך מקסימום יהיה ערב משעמם ממש…’.”
“אתמול, כשעליתי להגיש את הפרס (זה היה בתחילת הערב) וצמרת המפיקה שאלה מה אני הולכת לספר על הבמה.. אמרתי ‘אין לי מושג, לא זוכרת כלום’. כשהייתי כבר על הבמה, והסתכלתי על כולם, פתאום התחילו לצוף הסיפורים.. חזרתי לשבת על הכיסא בקהל ולא ידעתי מה לעשות עם מליון הזיכרונות שהמשיכו להגיע(בכל זאת יותר מעשר שנים של יום יום..).”
“הסרט על אנה פראנק, הראיון עם רבין ממש לפני הרצח, הצחוקים הבלתי נפסקים עם המנחים מאחורי הקלעים… נזכרת בחבורה שהיינו, בצוות ההפקה והכותבים הצעיר שהקיף אותנו ואיפשר לנו לעוף עד לאן שרק חלמנו.. לתקופה מטורפת, קסומה שאי אפשר בכלל לתאר במילים. אז איך לא זכרתי כלום? ולמה לא רציתי לבוא? ולמה כששואלים אותי איך היה בערוץ הילדים אני אומרת: ‘בסדר’?! ואז זה היכה בי, ברגע אחד. ישבתי שם והדמעות התחילו לזלוג בלי יכולת להפסיק… אחרי קצת יותר מ-10 שנים בערוץ הילדים, קיבלתי הצעה לעבור לערוץ ילדים מתחרה.”
“זה בסוף הפך לערוץ נוער לרבע שעה ואז לערוץ כלום אבל זה גרם לזה שמאותו רגע שזה הוכרז, ועד סיום החוזה שלי בערוץ הילדים (כמה חודשים אחרי) נחשבתי ע״י כל מי שעבד בערוץ הילדים לKGB. היו מסתירים ממני תכנונים קדימה, כל פעם כשהייתי מגיעה לקרוונים הייתה פתאום משתררת שתיקה והכל סביבי הפך להיות ממאוד מאוד רגשי וחברי למאוד טכני.”
“מיותר לציין שאף אחד לא נפרד ממני על המסך או מחוצה לו ובכל פעם לאורך השנים, כשמנחה היה עוזב, והיו חוגגים לו במסיבת סיום, אני הייתי מתכווצת. כנראה שמנגנוני ההגנה שלי הכניסו ביעילות רבה את כל השנים הנפלאות של הערוץ לקופסה והניחו אותה אי שם עמוק עמוק בפנים.”
“והחיים עברו להם.. אתמול, כמה עשורים אחרי, כשפתאום הבנתי איך החיים התגלגלו להם וכמה זו הייתה משפחה שכל כך אהבתי וכמה כל מה שאני עושה עד היום התחיל ונרכש שם רציתי להתחיל בלבקש סליחה.”
“סליחה שלא השכלתי להבין שאפשר ללכת גם אחרת, שאפשר להיפרד יפה (מעבר לזה שזו הייתה החלטה טיפשית אבל זה לפעם אחרת) שצריך היה להגיד תודה לכל אחד ואחד שהיה שם בערוץ הילדים לפני או מאחורי הקלעים שנתן את נשמתו כדי שנהיה שהערוץ הזה יהיה מה שהוא היה. היינו ילדים כולנו, ונראה לי שאף אחד מאיתנו לא באמת ידע איך להתמודד עם זה… אני הרגשתי אתמול שחגגתם לי את מסיבת הסיום שכל כך חיכיתי לה ואולי אתם הרגשתם, בחיבוקים שלי, כמה באמת אהבתי כל אחד ואחד מכם… תודה על סגירת מעגל. טוב אני שוב דומעת.. אז ביי, ערוץ הילדים זה אנחנו.”
View this post on Instagram
מדהימה כמה יופי יש בסליחה ובהבנה ובקבלת המציאות כמה כוח נותן הלאה והשראה מאשר בזבוז של אנרגיות ב לשמור בבטן ולחשוב שהצדק והאמת רק אצלי , אשרייך יקירה
מה שהיה צריך לקרות קרה באמת