אחרי שהסערה סביב ליאל קוליק שטלטלה את הרשת בעקבות דבריה על חוויית "זיכרון בסלון" כ"משעממת", נראה שלא כולם הסכימו להישאר בשקט. מי שהחליטה להשיב לה – ובצורה כואבת ומדויקת – היא יוצאת "האח הגדול" לינור סביניק, שהעדיפה להוכיח דרך סיפורים של משפחתה, ולא דרך סיסמאות.
סביניק, שנחשבת לאחת הדמויות האותנטיות והישירות שיצאו מהבית המצולם, העלתה פוסט עוצמתי לרשת ובו שיתפה את סיפורם של סבא וסבתא שלה – ניצולי שואה, או כפי שהיא בוחרת לכנותם: שורדי שואה. "יש דיבור עלוב ומחריד עד מאוד השבוע ברשתות על זה שאין סיפורי שואה מעניינים", פתחה בעקיצה לקוליק. "אז הנה, קחו לכם שניים שיזכירו לרגע מה עברנו. מה העם שלנו עבר".
במילים שקרעו את הלב והוכיחו שוב שהמציאות תמיד עולה על כל דמיון, סיפרה לינור על סבא שלה, שלום ז"ל, שצפה במו עיניו במשפחתו נרצחת לנגד עיניו בידי הנאצים. הכלב המשפחתי ניסה להגן עליהם ואף הצליח להציל את סבא שלו ואת אמו – רגע לפני שנורה בעצמו. "הם ברחו ליערות. כשהם הגיעו ליערות, אמא שלו נאלצה לכרות לו את כף הרגל עד האזור הירוי על מנת שלא יוותר נמק. הם ניצלו".
למרות הכאב, לינור מספרת ששלום הצליח להקים לעצמו חיים חדשים בארץ, התחתן וגידל שבעה ילדים. את פוסט הזיכרון היא מסיימת בנימה אישית ומטלטלת: "לצערי הוא נפטר 3 חודשים לפני שנולדתי, ולא הספקתי להכיר אותו".
אבל סביניק לא הסתפקה רק בזה – ובהמשך חשפה גם את סיפורה של סבתא שלה, שגם היא עברה תופת בלתי נתפסת בתקופת השואה, ומבחינתה – אלו הסיפורים שצריכים להישמע שוב ושוב, במיוחד בימים כאלה.
"יום השואה הוא לא עוד תאריך בלוח השנה. הוא צעקה בלב. הוא כאב שמתעורר מחדש בכל שנה", כתבה. "אני דור שלישי לשורדי שואה – כן, שורדי, לא ניצולים. אנחנו הדור שנולד מתוך האפר, מתוך הצלקות שחרוטות להם בגוף ונשמה. אנחנו הניצולים האמיתיים, בזכותם".
השיתוף הזה של סביניק הפך במהרה לויראלי, עם אלפי תגובות נרגשות ותמיכה חוצת מגזרים. והמסר? חד, ברור, ובלתי ניתן להתעלמות: יש סיפורים שאסור לשכוח – ויש מי שידאג להזכיר אותם, גם אם זה כואב.
סיפור ממש מעניין, מה מדד קוליק?
לינור מהממת!!!!