אורי נגר לא מפסיק להירתם להרמת המורל וחיזוק כוחות הביטחון בשטח. רק לפני כשבועיים תיעד את המפגשים שלו עם נערות מקיבוץ בארי ששהו במלון. שמע על האובדן וסיפורי הזוועה, ונראה שחלק ניכר מהתיעודים שנחשף אליהם, חלחלו עמוק בפנים.
אורי החליט לפתוח בפני עוקביו בסטורי ללא פילטרים: “טוב קצת תכל’ס, ונשים את הבלוף והפוזה בצד. כל לילה, נכנס לישון ואי אפשר להירדם. כאילו הראש שלי שם לגמרי, חושב על הילדים האלה בחדרים החשוכים”.
“יש גם חרדות באוויר. וזהו, כאילו ביום יום אתה בורח, אתה מסתובב חיילים וזה, מגניב, כיף. ותכל’ס, אני עושה את זה יותר בשבילי, לא בשבילם, כדי לצאת מהבית. ברור שזה ווין-ווין, אבל בסוף אני כאילו מהמציאות העגומה”.
“אבל הילדים, הילדים הקטנים זה גומר אותי.. איף זה קשוח”. בסטורי עוקב חשף את הקושי האישי שלו: “שוכב במיטה, חדר ליד אמה ואביב. אין להן מושג בכלל מה קורה מסביב. התמימות נשפכת. מה היה קורה אם היינו גרים בבארי? קמים בשבת מקול האזעקות וממשיכים לסיוט של החיים”.
והוסיף: “בתור אבא אתה אמור לשמור עליהן לא? אבל לפעמים אי אפשר! יש אנשים חולים שם בצד השני, שלא מעניין אותם שהבנות האלה יגדלו בלי אבא, לא מעניין אותם לקחת אותן לצד השני. שהן לא עשו כלום ולא מבינות בכלל!”
“איך לעזאזל איך?? מה הילדים המסכנים האלה יודעים, יש להם הרגלים! הם צריכים חיבוק חם, הם צריכים לצחוק. מה קורה איתם שם מה?? נקרע הלב לילה אחרי לילה”.
מאיפה הוצאתם אותו עכשיו ..???
הוא עשה מספיק, שחררו
די לאכול את הראש יא מעצבן.
בלתי נסבל כמו החברה שלו.