האופן שבו תיעוד מיני של נשים מוקלט או מופץ כלאחר יד והסלחנות החברתית כלפי הפרת פרטיותן ורצונן הובילו את ליאור ואת לין לארגן הפגנה ביום חמישי הבא בצומת עזריאלי. “התחלנו לדבר על זה בקבוצה ממש לפני כמה ימים”, היא מספרת, “לאחר שבפעם ראשונה מישהי מאיתנו החליטה לחדור לשיטות האלה ולראות איך זה עובד.
ידענו על מה שמתרחש, אבל פתאום קיבלנו צילומי מסך. עם יותר מ-5,000 גברים בכל קבוצה, כמויות של תמונות ופרטים אישיים של נשים ונערות הגענו למצב שכמעט כל אחת מאיתנו מכירה לפחות מישהי אחת שתמונות או סרטונים שלה הופצו. קראנו איך מדברים עלינו והזדעזענו”.
[quads id=”1″]
“אנחנו יוצאות להפגין מתוך תחושה שאנחנו חייבות לעשות משהו”, אומרת לין, “כשזה נוגע לגוף שלנו, למשטרה לא מספיק אכפת מהטלגרם. כאילו יש להם איזו לקות טכנולוגית. מדובר בעבירות פליליות על גבי עבירות פליליות. כמו בקפריסין, גם החבריה בקבוצות האלה הם ילדים טובים, חיילים או אבות לילדים. “בחרנו את השם ‘לא סתם חפץ’ להפגנה, כי התחושה היא שאנחנו לא בטוחות יותר בשום מקום”, אומרת ליאור, ” אני צריכה להחביא את עצמי? לסגור את כל הפרופילים ברשתות?”
[quads id=”10″]
המשך הכתבה בעמוד הבא