הסיבה שבת אל לוי פתחה את כל זה מסתתרת בפוסט עצמו, כשאנשים ממהרים להסיק כי החיים “קלים לה מדי”. “גדלתי במקום שקט ופסטורלי בגליל התחתון למשפחה אוהבת ומאוד צנועה. את רוב ילדותי העברתי בחוגים שונים ועשייה חברתית, אך בשונה מאחיי ואחיותיי, רציתי ללכת למסלול אחר שהחיים הכתיבו לי…תמיד כרסם בי הרעב לנסות שביל אחר, שונה, לעשות את המסלול בדרך שלי ולא בדרך המקובלת (שהיא מצוינת, אגב).
[quads id=”1″]
“…גדלתי בסביבה דתית-לאומית שעיקר החינוך בה היה אהבת הארץ ונתינה חברתית. הייתי בין המיעוט של בנות האולפנה שהתגייסו לצה”ל. שירתתי ביחידת מודיעין שדה, שבסיומה התחלתי לעבוד במשרד ממשלתי בירושלים. אחרי כשנה של עבודה אינטנסיבית, החלטתי לעזוב הכל ולעשות טיול בארה”ב, וכשנחתתי בניו יורק התאהבתי בה והבנתי שזה המקום בו ארצה ללמוד.
[quads id=”5″]
המשך הכתבה בעמוד הבא